על הבלוג

הבלוג הזה מחפש את מקומו בעולם כבר כמה שנים. נקודת ההתחלה של מה שאכתוב עליו כאן נעוצה אי שם לפני 8.5 שנים, שנת 2012, זמן הלידה של ביתי הראשונה. מאז ועד היום הדברים שעברתי, שהבנתי, מבקשים להיכתב, ומנגד היו מניעות רבות. על המניעות עוד אכתוב רבות כאן, אבל בכותרת כללית אולי אפשר לקרוא לזה "מה מונע מאדם לחיות את חייו באופן מלא ואמיתי". משהו כזה. חלק מהדברים שעצרו אותי מלכתוב עדיין קיימים, אך עם הגדולים והרציניים שבהם הצלחתי להיות ולנוע קדימה, ולכן אני, וגם אתם כאן עכשיו.

וכשנפתרו המניעות, הגיעו התנאים. התהליך שעברתי ועודני עוברת הוא אישי עד מאוד, ועם זאת אני רואה בו תהליך של בת-אדם הדומה מאוד לתהליכים של שאר בני האדם. השילוב הזה של פרטי מאוד ועם זאת כלל אנושי הוליד תנאים מסוימים. התנאים הביאו אותי לעבור מעולמות הפייסבוק בהם נכחתי מאוד (ועדיין) לעולמות הכתיבה תחת עץ התאנה בגינה. מפה אני כותבת לכם עכשיו, בידי דף ועט.

בחודשיים האחרונים עצרתי, העצירה הזו היוותה שיא בחיי. מעניין לקרוא לעצירה 'שיא' שכן נדמה שהם הפכים. אך לא כאן, היום אני מבינה שהלכתי פנימה עוד ועוד, ומה שקרה הוא שהאטתי, והאטתי עד שנעצרתי. ובעצירה באה ההחלמה. גם בעצירה ובהחלמה נעסוק לא מעט. בנקודה שהכול הפך אצלי כה איטי עד דומם הבנתי שגם הכתיבה שלי מבקשת איטיות, וזמן, והרבה מילים, ואפשרות להרהר, להיות לא מדויקת, חוקרת. הכתיבה שלי מבקשת מקום שבו אפשר גם לחלום, להיות חולמנית, לא ברורה ויצירתית.

וכך אני גם מדמיינת את הקריאה, אם יורשה לי, כי פה אני כבר עושה קשר עם עולמכם. אז אספר לכם מה אני רואה בעיני רוחי ואתם תוכלו להסכים או לא, תהיו חופשיים. בעיני רוחי, בחלומי, אני רואה אתכם בוחרים, כמו שבחרתי אני יום ושעה לכתיבה, כמו שנתתי אני לכתיבה מרחב נקי, ופשוט, ושקט, כמו שאפשרתי לי לצלול ללא הסחות דעת, ללא דחיפות, כך אני רואה אתכם.

לכך אני מזמינה אתכם בקריאה כאן, ואולי גם אחר-כך בדברים נוספים. בוחרים להאט, לצלול לתוך המילים,

לתוך מה שמהדהד בגופכם בזמן הקריאה, בהתמסרות., בנדידה למחשבות והרהורים, או בריחוף מעל גופכם, כשברור לכם שמשהו בכם מוכן ומסכים להיות באמת מושפע, שמשהו מוכן, אם יתאים לו, להינשא הלאה, למקום אחר, חדש. לא רק מילים נוגעות ונבלעות בקצב העולם שלנו, אלא הפוגה, המתנה, ותנועה חדשה, אם תבוא.

פוסטים נוספים באותו נושא

כתיבת תגובה

השם "זה כול הסיפור" נולד מתוך ניסיונות שלי להבריא דרך הגוף- תזונה, שינה, תנועה. או רק דרך הנפש מדיטציות, עבודה ריגשית, עבודה אנרגטי-תודעתית. מניסיון להפריד את הריפוי שלי לחלקים ואז ההבנה, שלפחות אצלי, במקרה שלי – זה כול הסיפור. שריפוי יכלול את הכול. וגם את הסיפור עצמו, שגם הכתיבה עצמה והשיתוף זה חלק מהריפוי שלי.

זה כל הסיפור | לקריאה עלי ועל הבלוג

אשמח לעדכן

אפשר להשאיר פה פרטים שלכם ולקבל עידכון כשיוצא פוסט חדש בבלוג