כשהסכמתי להתחיל ללכת
הרבה טקסים קטנים קודמים לכתיבה שלי, מה שהיה חדש לי לפני זמן לא רב, הפך להרגל ואז למעין טקס בוקר. כמו שמשכיבים ילד קטן בפעולות
לאבד ולמצוא מחדש את אלוהים-רגע לפני דרך חדשה
אני מחפשת לחזור ולהמשיך מאיפה שהפסקתי לפני שבועיים, אין נקודה ברורה בזמן שאליה אני חוזרת, הסיפור שלי הפך לבליל של נקודות שאספתי, ואין לי אפשרות
בשר, שומן, מלח וסיגריות-סבתא שלי נפטרה בגיל 99
סבתא שלי נפטרה ביום ראשון האחרון, את ההודעה קיבלתי לקראת ערב. סבתא שלי הייתה בת 99 במותה. כנראה שבכל מוות יש קצת שוק וניתוק בהתחלה,
השם "להסכים לחיים" נולד מתוך ניסיונות שלי להבריא דרך הגוף- תזונה, שינה, תנועה. או רק דרך הנפש מדיטציות, עבודה ריגשית, עבודה אנרגטי-תודעתית. מניסיון להפריד את הריפוי שלי לחלקים ואז ההבנה, שלפחות אצלי, במקרה שלי – זה כול הסיפור. שריפוי יכלול את הכול. וגם את הסיפור עצמו, שגם הכתיבה עצמה והשיתוף זה חלק מהריפוי שלי.
אשמח לעדכן
אפשר להשאיר פה פרטים שלכם ולקבל עידכון כשיוצא פוסט חדש בבלוג