כל הפוסט הזה, והעיכוב בכתיבתו ואחר כך בפרסומו, והעצירה של הבלוג בכלל שנבעה מכך, קשור בטוב. קשור בחדשות טובות, כאלה שארבע שנים חיכיתי להן-

  עושים לו מקום. באחד הלילות, אחרי שהגוף שלי קיבל את כל שעות השינה שחסרו לו למנוחה, הוא כנראה הרגיש מספיק חזק כדי להציג בפניי

מאז שהחלטתי לכתוב על הנושא הזה כל תשומת הלב שלי הוסטה לכיוון הכוחות שלי, זה היה כאילו פתחתי מיני-מעבדת מחקר אצלי בפנים שעוסקת במצב הכוחות